צילום: אריאל פז
עיניים נפקחות. נעצמות. נפקחות. עיניים מתפכחות. עיניים קטנות בארץ גדולה, סופרות את העתיד במספרים דמיוניים, בקלפי משחק וחתיכות של מסטיק. לרגע הוא ילד ולרגע הוא מבוגר, לרגע הוא זר ולרגע הוא שלי, הוא פה אבל הוא שם, יחד איתי, בלעדיי. ילד עוצם עיניים וסופר את העתיד בצבעים בוהקים. ילד פוקח עיניים בעולם שחור לבן.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה