צילום: אריאל פז
ספינה היא אפשרות. בחירה. נתיב. אחרי שבחרת, אי אפשר להתחרט. זה או להמשיך קדימה, או לקפוץ לים. הים הוא גם אפשרות. גם בחירה. ויש את הרגע הזה, בשנייה שהספינה יוצאת מהמעגן, רגע קטן שאתה רוצה לצאת. אתה רוצה לקרוא תעצרו הכל. תורידו אותי. אני לא רוצה. תמשיכו בלעדיי. אבל הספינה מפליגה, הבחירה נבחרה והאפשרות מתאפשרת. אוויר הים הרטוב מושך לך בשערות, ואתה שוכח את המחשבות על בריחה. האופק נפרש לפניך, והאפשרות מתגלגלת בפניך, פרושה כמו הים, כמו שטיח נקי שמחכה שיצעדו עליו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה